לזכרו של עילי נחמן
אהוב. מחבר לבבות.
איש של רוח. שמש. ים. עולם.
נפל ב 7/10/2023
בן 23
עילי בן ליפעת ואייל, אח בכור לרביד, בן זוג של ארבל.
אהב גלישה, גלים ושקיעות, טיולים, מסעות וחיבורים מעניינים.
תמיד מוקף חברים, עם חיוך כובש, ידע להיות עבור אחרים מכיל וקשוב.
עילי היה אדם מהלך קסם, משפיע ומשמעותי.
אוהב אדם, מורה דרך, חבר לחיים, מוביל שקט, סקרן ואחראי.
עילי היה גם "שטותניק", מצחיק ושנון....
כנער חלק את זמנו בין הלימודים בהם הצטיין לגלישת גלים והדרכת גלישה. מהים שאב חוסן , ההתמדה ואת היכולת להציב מטרה. הוא תמיד שאף "לעלות על הגל" אבל גם ידע להתמודד עם הקשיים שבדרך. הים היה לו בית, וחוף מבטחים. מרחב לספורט שכה אהב, לצמיחה והתנסות אבל גם למפגש חברים.
בצבא שרת כלוחם בצנחנים. במהלך שירותו הצטרף למסע של תגלית וליווה מסעות חוסן בחוות השומר שם שימש עוגן לחיילים, חינך וקידם אותם לשירות משמעותי.
לאחר שחרורו מהצבא, טייל וגלש בעולם ואף יצא לשליחות כמדריך במחנה קיץ של הסוכנות היהודית. הוא היה מדריך משמעותי, אהוב ומוביל. עם חזרתו ארצה מהטיול הגדול בארה"ב ודרום אמריקה התגייס לשרות הבטחון הכללי. מנהליו וחבריו מעידים כי הפגין מוטיבציה ויכולות גבוהות ,תשוקה עזה וכוח רצון לפתח רעיונות ולהציב מטרות.
לצד הרצינות והחתירה קדימה עילי היה גם "שטותניק", מצחיק ושנון. הוא תמיד רצה להנות מהעשייה, לשמוח ולשמח אחרים. אהב ספורט וחדר כושר, לשחק בסוני פלייסטיישן ובימי שישי היה משחק משחקי קופסא עם חברים כשהוא משתמש בכל תחבולה כדי לנצח את האחרים.
דג זהב בשקית....
לעילי היה קעקוע של דג זהב בשקית על רגלו השמאלית. עבור עילי השקית סימלה בית – בו יכול היה להתכנס ולסלול לעצמו דרך ייחודית, בשקט שלו אבל מצד שני תמיד לראות שקוף את האחר, להיות שם בשביל הזולת ולתת תחושה של בית לכולם.
על רגלו הימנית היה קעקוע של כדור דיסקו. עילי אמר ש"החיים הם חגיגה" ומה יותר חגיגה מכדור נוצץ? כל יום היה הגשמת חלום וכך הוא חי בעוצמה, העז והתנסה, חווה, היה אדם פעיל ומקדם, ידע לעבוד קשה, שאף לעשות יותר ולהצטיין וכל זאת בשקט ובענווה.
עילי נפל בשבעה באוקטובר 2023, במיגונית הסוסים בצומת גמה, כחודש לפני יום הולדתו ה 24 , כשבועיים לפני תחילת תואר ביזמות ומנהל עסקים.
בשבריר של רגע נגדעו חיים אבל עילי השאיר לנו ציווי לאהוב ולהיות טובים.
כמו כדור הדיסקו, אורו של עילי מקרין עלינו
נמשיך להפיץ אותו כי החיים בלבבות.
איתך או בלעדיך
כך הזמן נמדד
אין סוף…
הסיפור של מיגונית הסוסים
עילי נחמן בן 23, נפל במיגונית הסוסים בצומת גמה במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023.
עילי וחבריו, אדיר מסיקה ומתן אקשטיין שנפלו יחד איתו, היו חלק מחבורה של שבעה חברים/ות שהיו בפסטיבל הנובה.
שלושתם, חברי ילדות, החברים הכי טובים, לא שבו.
במקום בו לא היו אנשים, היו עילי וחבריו אנושיים, חומלים ופעילים. ובמעשיהם הצילו חיים.
עם תחילת המתקפה, יצאה החבורה ממתחם הנובה בשני רכבים בחיפוש אחר מחסה מהטילים. המיגוניות היו עמוסות מבלים שנמלטו. כשמצאו מיגונית פנויה ירדו מהרכבים.
עילי, אדיר והבנות מצאו מחסה במיגונית. מתן וסלע חבריהם זיהו אדם פצוע מרסיסים והיו בדרכם לסייע, אך מחבלים פתחו עליהם באש. השניים לא רצו להוביל את המחבלים אל תוך המיגונית ונמלטו בחוץ. מתן איבד את חייו וסלע שנפצע קשה, הצליח לברוח מהאזור וחולץ לאחר שעות בשטח.
עילי, אדיר והבנות שבמיגונית ניסו להזעיק חילוץ וסיוע אך הבינו שזה מבושש להגיע. עילי חיפש בתיק משהו שיוכל לשמש אותם ככלי נשק . כשלא מצא החליטו עילי ואדיר לקחת את גורלם בידם.
הם הרגיעו את הבנות, והחביאו אותן בערמות האשפה שהיו במיגונית. ברגע שמחבלים איימו להיכנס פנימה הם הדפו אותם החוצה בידיים חשופות ללא נשק . עילי ואדיר נפלו.
בפעולתם הצילו את חיי חברותיהן שחולצו מהתופת לאחר 6 שעות.
החבורה הצעירה, התוססת, הבלתי נפרדת התפרקה. שלושה חברים שחיו את החיים במלואם, שגלשו וטיילו בעולם, שאהבו, שחלמו שרקמו תוכניות לא יחזרו.
עילי, אדיר ומתן אנשים של רוח. שמש. ים. עולם , השאירו לנו ציווי לחיות את החיים במלואם.
