תמונה של שלט מעבר ארז

מהו עוטף עזה?

באסון השבעה באוקטובר עוטף עזה ספג אסון כבד. כולנו מדברים על עוטף עזה, עוזרים לעוטף עזה, מזדהים עם עוטף עזה. אנחנו לא יודעים בדיוק מהו עוטף עזה, מה השטח של העוטף, אלו ישובים נכללים ואלו לא. במאמר הזה ננסה לתת מבט על מהו עוטף עזה. תוך הבנה שהמקום לא יחזור להיות אותו מקום אחרי השבעה באוקטובר.
צילום לווין של עוטף עזה

עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל הנמצא בחלקו הדרום מערבי של הנגב המערבי. העוטף לצערנו מתכתב היום עם האסון של השבעה באוקטובר. הקיבוצים והישובים צמודי הגבול חוו טבח קשה. עד לשעת כתיבת המאמר ישנם 135 חטופים בעזה שגורלם לא ידוע. 

ניתן לחלק את שטח עוטף עזה במספר צורות, על פי סוג ההתיישבות, מושבים, קיבוצים, ישוביים כפריים וערים. ניתן לחלק את העוטף לפי הקירבה לעזה, ישובים צמודי גדר, מעטפת ראשונה ומעטפת שניה. ניתן לחלק את העוטף על פי מועצות איזוריות והחלוקה האחרונה היא על פי צפון ודרום. 

המתקפה של השבעה באוקטובר יצרה סוג של הבחנה על פי רמת הפגיעה שבה נפגעו הישובים, עם זאת העוטף היה קיים לפני ואחרי השבעה באוקטובר, ולא היינו רוצים לתת לחמאס להכתיב מחדש את צורתו ואופיו של עוטף עזה. 

עוטף עזה כולל ערים ומועצות אזוריות כגון:  מועצה איזורית אשכול, מרחביםשער הנגב, שדות הנגב, מועצה איזורית חוף אשקלון, העיר שדרות, העיר אופקים והעיר נתיבות. העיר אשקלון אינה נכללת בעוטף, אבל היא ספגה הכי הרבה טילים במהלך מלחמת חרבות ברזל, במתקפה המחבלים הגיעו כ 400מטר מהעיר.

 

מאז שנת 2000 ועד היום, ישובי העוטף סופגים פגיעות רקטות ופצצות מרגמה. אסון השבעה באוקטובר החריף את המצוקה באיזור והתושבים נתונים במצוקה פסיכולוגית, חברתית וכלכלית. כמו כן, עקב המצב הביטחוני, נגרמים למפעלים ולבעלי העסקים באזור זה נזקים כלכליים כבדים. יחד עם זאת התושבים הפגינו גבורה גדולה בשבעה באוקטובר ולקחו חלק פעיל בלחימה ובעיקר בהצלת משתתפי מסיבת הנובה. תושבי מושבים כגון פטיש מנעו אסון כבד יותר. 

לאחר המתקפה, פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל, וחלק מיישובי העוטף פונו מיישוביהם לבתי מלון ולקיבוצים מחוץ לאזור הדרום. ואת מקומם תפסו כוחות צבא לאורך המלחמה. בסיסי צבא זמניים הוקמו בבארי, בתקומה ועוד. עשרות אלפי חיילים התמקמו באיזור, ככל שחלפו החודשים עם שיחרור חיילי המילואים גם בסיסים אלו פורקו וקיים ניסיון להחזיר חלק מהישובים לשגרה. חלק מהישובים בחרו להקים שכונות או להתקמם באיזורים אחרים. קיבוצים אחרים התגייסו לאירוח קבע, חלק עברו לת"א למשל קיבוץ רעים.

ממשלת ישראל עשתה הפרדה בין הישובים צמודי הגדר שהם עד 7 ק"מ מהגדר לבין ישובים בין 7 ל 14ק"מ לבין ישובים מרוחקים יותר, עם זאת חשוב לדעת כי מחבלי החמאס הגיעו עד 30ק"מ לתוך ישראל. המועצות האיזוריות וראשי הערים גם חמישה חודשים אחרי פרוץ המלחמה מנהלים מו"מ עם הממשלה לסיוע לתושביהם. 

לאט לאט מפעלים ביישובים שנפגעו קשה מהמתקפה, החלו לחזור לפעילות. כמו מפעל "כפרית" בכפר עזה, ובית הדפוס בבארי . הממשלה החלה לעודד חזרה של התושבים בשנת 2024 לחלק מהישובים. ההטבות לערים שדרות, אופקים ונתיבות נלקחו מהם ורבים נאלצו לחזור.

עוטף עזה הוא איזור נרחב מאוד בין מחסום ארז לבין כרם שלום יש 58 קילומטרים עליו נמצאים הישובים צמודי גדר. בין העיר אופקים יש כ 30 ק"מ. כך שהעוטף הוא איזור עצום עם מגוון גדול של ישובים, ומגוון גדול של אנשים ודעות. יש גם מגוון גדול של צרכים. על מנת להבין את המורכבות ואת גודל האסון של השבעה באוקטובר יש צורך ביום שלם של סיור ולפעמים ביותר מאחד. 

צוות Tryit משתתף בצער המשפחות השכולות, מאחל החלמה לפצועים, ומקווה לחזרה מהירה של החטופים והשבויים. אנו מקווים כי תושבי העוטף ישתקמו במהרה ומזמנים אתכם לתמוך בישובי העוטף.

0
    0
    עגלת מוצרים
    העגלה שלך ריקהלחזור לחנות
    דילוג לתוכן