מהן המועצות האזוריות והעיריות הכוללות בעוטף עזה ואילו ישובים כלולים בכל מועצה
מדינת ישראל חילקה את ישובי העוטף לישובים צמודי גדר עד 4ק"מ, ישובים בין 7 ל 7 ק"מ וישובים בין 7 ל 14ק"מ ויש ישובים מרוחקים מ 14ק"מ. העיר אשקלון אשר נמצאת בקטגוריה של עד 7ק"מ, לא נכללה במנהלת תקומה או בהטבות הכספיות שקיבלו היישובים שהוכרו. זאת למרות שעל העיר נורה המספר הגבוה ביותר של רקטות מכל עיר אחרת. ביום הראשון של המלחמה נורו לעברה כ 1000 רקטות.
מועצה אזורית אשכול:
מועצה אזורית אשכול שוכנת בצפון מערב הנגב, בלב נופים ירוקים על גבול המדבר. הישוב הצפוני במעוצה הוא בארי ובצמוד לגבול עם עזה כרם שלום. זו המועצה המאוכלסת ביותר בנגב, המונה כ- 16,500 תושבים המתגוררים בקיבוצים, במושבים ובישובים קהילתיים . אשכול היא המועצה החקלאית הגדולה ביותר בארץ ומספקת 60% מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל. ישובי מועצת אשכול נפגעו הכי קשה בשבעה באוקטובר והמועצה קיבלה את הכינוי מועצת השכול, הקיבוץ ניר עוז הוא מהקיבוצים שנפגעו הכי קשה ורבע מהקיבוץ נרצח או נלקח בשבי לעזה.
מועצה אזורית שדות נגב:
מועצה אזורית שדות נגב נמצאת במערב הנגב הצפוני, גובלת במועצת אשכול ממערב, מועצת מרחבים מדרום וממזרח ובמועצת שער הנגב מצפון. יע בארי שייך למועצה למרות שקיבוץ בארי לא שייך. העיר נתיבות מוקפת ביישובי המועצה האזורית, אך אינה חלק ממנה.
המועצה נוסדה בינואר 1951 תחת השם "מועצה אזורית הנגב הצפוני" והיא כללה בתוכה את היישובים: שובה, תקומה, סעד, יושיביה , שרשרת ובית הגדי , יישובי הפועל המזרחי בנגב המערבי. לאחר מספר שנים הוסב שמה ל"מועצה אזורית עזתה". שם זה נותר בשימוש עד לשנת 2002, עד שהוחלט להחליפו ב"שדות נגב".
מועצה אזורית מרחבים:
מרחבים היא מועצה אזורית בנגב הצפוני. אוכלוסייתה מונה כ-15,000 תושבים ושטחה כ־585,000 דונם, מהגדולים שבשטחי המועצות האזוריות. נכון לשנת 2017, בתחום המועצה האזורית "מרחבים" כלולים 15 מושבים, יישוב קהילתי אחד, כפר נוער חינוכי ובסיס חיל האוויר חצרים.
היישובים במועצת מרחבים הם בעלי צביון כפרי, מתבססים על חקלאות. בתחום המועצה אתרי תיירות חדשים ומגוונים, מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים, אתרי לינה, יקבים, גלריות של אמנים מקומיים, מחלבות לייצור גבינות, מסעדות ביתיות למאכלים אתניים, אתרי ספא ועוד. בתחום המועצה יש שמורות טבע ונוף: הגן הלאומי פארק הבשור (אשכול), שמורת נחל הבשור, שמורת נחל גרר ועוד.
שדרות :
שדרות הוקמה כמעברה בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, אשר סיפקה לה שירותים מוניציפליים . ב-1958 ליישוב הוענק מעמד של מועצה מקומית.
שדרות היא עיר במחוז הדרום ובצפון הנגב המערבי בישראל, בקצה הצפון–מזרחי של עוטף עזה. הוקמה בשנת 1951 והוכרזה כעיר בשנת 1996.
העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה – עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של האינתיפאדה השנייה נורו על העיר רקטות "קסאם" רבות מספור בידי ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה והיו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות. בינואר 2005 נרצחה אלה אבקסיס בת ה-17 מפגיעת רקטה קסאם כאשר גוננה על אחיה הצעיר בן ה-10.
בשבעה באוקטובר אחד הקרבות היה הקרב על משטרת שדרות ובהחלטה אמיצה, המפקד במקום הורה על הריסתה.
ב-12 באוקטובר נחנך מבנה זמני לתחנת המשטרה בשדרות, במקום המבנה שנהרס באותו יום דרש ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, שהממשלה תסייע בפינוי התושבים מהעיר.
אשקלון :
השכנה של העוטף אבל לא נכללת בו היא העיר אשקלון
עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש. העיר מונה כ־164,000 תושבים, השלישית בגודלה במחוז הדרום, וה־13 באוכלוסייתה במדינת ישראל. אשקלון היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל.
אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה הדרום ־מערבי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, וכעיר המערבית ביותר בישראל, גבולה הדרומי של העיר רחוק מרצועת עזה כ־7 ק"מ.
אשקלון לא נכללת באזור עוטף עזה ולא זוכה להטבות למרות שהיא סובלת מירי בכל סבב ביטחוני.
