אחד הנושאים המרכזיים שנבחנים מאז מתקפת שבעה באוקטובר הוא תפקוד חיל האוויר בשעות הראשונות של האירוע – ובעיקר העיכוב בהפעלת כוחות אוויריים לסיוע ביישובי העוטף. מול תפקוד זה בולט הפער המבצעי שנחשף ביוני 2025, במהלך מבצע "עם כלביא" – תקיפה ישראלית נרחבת על יעדים צבאיים באיראן, שבוצעה בדיוק רב, במהירות ובשילוב כוחות מודיעין, סייבר ולחימה אלקטרונית. ההשוואה בין שני האירועים – מתקפת פתע על העורף לעומת מבצע יזום באויב אסטרטגי – מדגישה את הפער ביכולת התגובה, בשליטה ובאפקטיביות המבצעית של חיל האוויר תחת תנאים שונים.
בשעות הראשונות של מתקפת חמאס, מטוסי חיל האוויר הופנו תחילה להגן על מטרות אסטרטגיות – ולא לספק חיפוי מיידי לאזרחים ולכוחות הלוחמים בשטחי עוטף עזה. מסוקים ומטוסי קרב שהיו בכוננות המתינו להוראות, אך לא קיבלו אישור לפעול ביישובים עצמם. בפועל, לא היה נוהל תקיפה ברור, לא הייתה הגדרת אויב אופרטיבית, ולא ניתנה "יד חופשית" לפעול עד שעות אחר הצהריים.
"נוהל יד חופשית" הוא נוהל שמאפשר לטייסי חיל האוויר לתקוף מטרות בשטח ישראל לפי שיקול דעתם, ללא צורך באישור מוקדם מהמפקדה – כל עוד מדובר בזיהוי ודאי של אויב חמוש. נוהל זה אושר לראשונה רק בשעה 13:30 בצהריים, זמן רב לאחר חדירת המחבלים.
ב־12 ביוני 2025 יצא צה"ל למבצע אסטרטגי רחב־היקף בשמי איראן, שבמסגרתו תקף חיל האוויר מתקני גרעין, מרכזי שליטה, אתרי שיגור ומערכי מודיעין. המבצע התבצע במרחק של כ־1,500 ק"מ מישראל, בסנכרון מדויק בין אוויר, מודיעין, לוחמה אלקטרונית וסייבר – והביא לפגיעה מוצלחת במטרות רבות תוך זמן קצר.
חשוב להדגיש: זהו אותו חיל האוויר, אותם טייסים, אותם מטוסים, אותם מפקדים.
במבצע באיראן נעשה שימוש בחימושים מדויקים להשמדת מטרות אסטרטגיות נקודתיות. בשבעה באוקטובר, האיום היה שונה: מאות מחבלים חמושים, ניידים, מתפזרים על פני שטח נרחב.
מצב כזה מחייב שימוש בחימושים רחבי שטח, בעיקר פצצות מצרר – אך לפי העדויות, חימוש כזה לא הופעל כלל באותו יום.
שאלות מהותיות עולות מכך:
גם כלי הטיס עצמם – למעט מטוסי קרב – אינם בנויים לשאת חימושים מסוג זה, מה שצמצם את מרחב הפעולה של חיל האוויר באותו יום.
"סגירת מעגל" היא פעולה מבצעית שבה טייס מקבל הכוונה מיידית מהמודיעין או מהשטח – מזהה מטרה ומבצע תקיפה. בשבעה באוקטובר, היכולת הזאת כמעט ולא התקיימה, משום שלא היו בשטח מספיק כוחות קרקעיים, תצפיות או כווני־אש שפעלו עם החיל.
למרות נוכחות מטוסי קרב וכלי טיס ללא טייס באוויר – לא הייתה הבנה ברורה היכן נמצא האויב, מה שמנע ניצול אפקטיבי של הכוח האווירי.
במבצע "עם כלביא", מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, היה נוכח ליד הרמטכ"ל בחדר המלחמה – והוביל את מערך התקיפות יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים.
בשבעה באוקטובר, לפי התחקיר, שהה מפקד חיל האוויר בבור נפרד – ולא היה חלק ממעגל קבלת ההחלטות המרכזי בשעות הקריטיות. שאלה מרכזית נותרת פתוחה: האם מדובר במחדל נקודתי – או בליקוי מערכתי שהופנם רק בדיעבד?
הפער בין תפקוד חיל האוויר בשבעה באוקטובר לבין מבצע "עם כלביא" אינו טמון ביכולת – אלא בהפעלה, בהובלה ובהבנה של המציאות בשטח. היכולות קיימות, אך ללא תכנון מבעוד מועד, תגובה מיידית ויכולת עצמאית לפעול בתנאים של אי־בהירות – גם חיל האוויר הטוב בעולם עלול להיות חסר השפעה.
הכשל של שבעה באוקטובר מהווה תמרור אזהרה רחב לתפקוד צה"ל כולו במצבי חירום.
הפקת לקחים אמיתית מחייבת מעבר מתחקיר לפעולה:
חופשה חלומית בזנזיבר
07/1/26 – 14/01/26 טיסות בלבד.
להתפנק בים ובגלים, עם בגד ים וקוקטיילים
כרטיסים אחרונים – הזמינו עכשיו
